הלחמת אינפרא אדום + זרימת אוויר חם

באמצע שנות ה-90 חלה מגמה לעבור לחימום אינפרא אדום + אוויר חם בהלחמה חוזרת ביפן. הוא מחומם על ידי 30% קרני אינפרא אדום ו-70% אוויר חם כמוביל חום. תנור זרימת אוויר חם אינפרא אדום משלב ביעילות את היתרונות של זרימת אינפרא אדום וזרימת אוויר חם בהסעה מאולצת, ומהווה שיטת חימום אידיאלית במאה ה-21. הוא עושה שימוש מלא במאפיינים של חדירת קרינה אינפרא אדום חזקה, יעילות תרמית גבוהה וחיסכון בחשמל, ובמקביל מתגבר ביעילות על הפרש הטמפרטורות ואפקט המיגון של הלחמת זרימת אינפרא אדום, ומפצה על הלחמת זרימת האוויר החם.

סוג זה שלהלחמה חוזרתתנור מבוסס על תנור IR ומוסיף אוויר חם כדי להפוך את הטמפרטורה בתנור לאחידה יותר. החום הנספג בחומרים ובצבעים שונים שונה, כלומר, ערך ה-Q שונה, וגם עליית הטמפרטורה הנובעת AT שונה. לדוגמה, החבילה של SMD כגון lC היא פנולית שחורה או אפוקסי, והעופרת היא מתכת לבנה. כאשר הוא פשוט מחומם, הטמפרטורה של העופרת נמוכה מגוף ה-SMD השחור שלו. הוספת אוויר חם יכולה להפוך את הטמפרטורה לאחידה יותר, ולהתגבר על ההבדל בספיגת החום והצללה לקויה. תנורי אינפרא אדום + זרימת אוויר חם היו בשימוש נרחב בעולם.

מכיוון שלקרני אינפרא אדום יהיו השפעות שליליות של הצללה וסטייה כרומטית בחלקים בעלי גבהים שונים, ניתן גם לנשוף אוויר חם כדי ליישב סטייה כרומטית ולסייע במחסור בפינות המתות שלו. חנקן חם הוא האידיאלי ביותר לנשיפה של האוויר החם. מהירות העברת החום ההסעה תלויה במהירות הרוח, אך מהירות רוח מוגזמת תגרום לתזוזה של רכיבים ותקדם את החמצון של מפרקי הלחמה, ויש לשלוט על מהירות הרוח ב-1. Om/s~1.8III/S מתאימה . ישנן שתי צורות של ייצור אוויר חם: יצירת מאוורר צירי (קל ליצור זרימה למינרית, והתנועה שלו הופכת את הגבול של כל אזור טמפרטורה לא ברור) ויצירת מאוורר משיק (המאוורר מותקן בצד החיצוני של המחמם, אשר יוצר זרמי מערבולת על הפאנל כך שניתן לחמם כל אזור טמפרטורה).