כיצד לתכנן את מרווח הבטיחות של PCB?

מרווח בטיחות הקשור לחשמל

1. מרווח בין המעגל.

עבור יכולת העיבוד, המרווח המינימלי בין חוטים צריך להיות לא פחות מ- 4 מיליון. מרווח הקו המיני הוא המרחק מקו לקו וקו לרפידה. לצורך ההפקה, זה גדול וטוב יותר, בדרך כלל זה 10 מיליון.

2.קוטר החור והרוחב של פאד

קוטר הכרית לא יהיה פחות מ- 0.2 מ"מ אם החור נקדח באופן מכני, ולא פחות מ- 4 מיליון אם החור נקדח בלייזר. והסובלנות בקוטר החור שונה במקצת על פי הצלחת, בדרך כלל ניתן לשלוט בטווח של 0.05 מ"מ, רוחב המינימום של הכרית לא יהיה פחות מ- 0.2 מ"מ.

3.מרווח בין רפידות

המרווח צריך להיות לא פחות מ- 0.2 מ"מ מכרית לכרית.

4.מרווח בין נחושת לקצה הלוח

המרחק בין נחושת לקצה PCB צריך להיות לא פחות מ- 0.3 מ"מ. הגדר את כלל מרווח הפריטים בדף מתאר העיצוב

אם הנחושת מונחת על שטח גדול, צריך להיות מרחק מתכווץ בין הלוח לקצה, אשר בדרך כלל מוגדר ל -20 מיליון. בתעשיית העיצוב והייצור של ה- PCB, באופן כללי, למען ההיבטים המכניים של לוח המעגל המוגמר, או כדי להימנע מהתרחשות של מהדקים של המנחים, לעיתים קרובות על ידי חוסם של חוסם, על ידי חוסם גדול על ידי חסימתם של חוסם, על ידי חוסם גדול של חוסם, לעיתים קרובות עם חסימה של חוסם גדול, במקום להניח את עור הנחושת עד לקצה הלוח.

ישנן דרכים רבות לעשות זאת, כמו לצייר שכבת שמירה על שפת הלוח והגדרת מרחק הקפיצה. כאן מוצגת שיטה פשוטה, כלומר מרחקי בטיחות שונים מוגדרים לאובייקטים להטלת נחושת. לדוגמה, אם מרווח הבטיחות של הצלחת כולה מוגדר כ- 10 מיליון, והנחת הנחושת מוגדרת ל 20 מילילין, ניתן להשיג את ההשפעה של התכווצות של 20 מיליון בתוך קצה הצלחת, וניתן להסיר גם נחושת מתה שעשויה להופיע במכשיר.